פילר

פילר

בתחילת החודש קרה לי מקרה משעשע. יצאתי לדייט עם בחור מהאפליקציה שהתכתבתי איתו בערך 10 דקות, פשוט גילינו ששנינו גרים קרוב, לשנינו היה ערב פנוי ושנינו הסכמנו שלדבר שעות באפליקציה לא מביא לכלום. אז יצאנו לבר הקרוב לביתי, בר שיצאתי אליו אינספור פעמים (לאינספור דייטים), התיישבנו ואז ראיתי בזווית העין מלצר חדש שאני לא מכירה, ממש חמוד, עם כובע של פיראט. הדייט היה די משמים אבל שתינו כהוגן אז תפסתי ראש נחמד, ובשלב מסוים המלצר הגיע לשולחן שלנו כדי להציע לנו צ'ייסרים. אני כבר הייתי שיכורה משמע נכנסתי למוד פלרטטני, כך הצלחתי להוציא ממנו דרך שאלות על כובע הפיראט את המידע שהוא בכלל לא מלצר אלא מתחיל לנהל את המקום בקרוב, ושהוא בן 24 בלבד, ושהייתה תקופה בארה"ב שבה הוא היה הומלס. כשהדייט שלי הסתיים נפרדתי ממנו לשלום בידידות ומהמלצר\מנהל בנשיקה על הלחי, אבל שתי שניות אחר כך כשהתחלתי לצעוד לכיוון הרחוב שלי הוא התחיל לצעוד לצדי ואז גילינו שאנחנו שכנים. נעצרנו מתחת לבניין שלו לשיחה קצרה, וכך יצא שבסוף דייט גנרי מצאתי את עצמי מתמזמזת בכלל עם המלצר\מנהל. זה עוד לא קרה לי.

החלפנו טלפונים אז ציפיתי שיהיה לסיפור סוף יותר מרגש, אולי סטוץ\רומן חורף, אבל לא תקשרנו מאז ושבועיים אחר כך יצאתי לעוד דייט בבר הזה ואפילו אמרתי לו שלום, ואז אמרתי למטפלת שלי שאני מרגישה שהסיפור הזה היה פילר. מה זה פילר? ובכן, בצעירותי הייתי ממש בקטע של אנימה, ופעמים רבות כשלאנימה היו מספר פרקים מסוים לרשותה אבל חוסר בעלילה בגלל פערים בין קצב ההתקדמות שלה לבין קצב ההתקדמות של המנגה (=הקומיקס) עליה היא מבוססת, היו מכניסים כמה פרקים עם עלילה מטופשת to fill את הפער שנוצר.

האמת, שמרגיש לי שכל 2022 הייתה קצת פילר. כלומר, קרה בה המון! מבחינה נפשית ורגשית התפתחתי בטירוף, וממש הייתה לי פגישת סיכום עם המטפלת לפני כמה ימים בה דיברנו על כך שאולי מטרת העל לא הושגה, אבל המון מטרות קטנות שלא חשבתי בכלל כמה הן חשובות להשגה עבורי. אתמול אבא שלי ואשתו קפצו לבקר אותי בדירה והביאו לי ממולאים, וזה אולי נשמע הכי גנרי ומובן מאליו אבל בשבילי זה הישג משוגע שלא חשבתי שאגיע אליו, לארח סתם ככה את אבא שלי ואשתו, ושאבא שלי יחשוב עליי סתם ככה וידאג לי. וכמובן היה את הקורס ברימון ועכשיו גם בית צבי והנפש שלי התמלאה מהמון דברים טובים. שזה בתכלס מה שפרקי הפילר עשו – לא ממש קידמו את העלילה אבל כן ממש חיממו את הלב.

אז האמת שנמאס קצת לסכם שנים כי עשינו את זה ממש לפני כמה חודשים בראש השנה, ואני למעשה מקלידה מהטלפון בנסיעה לתוכניות ראש השנה שלי, הצגה ואחריה ארוחת ערב מפנקת עם עוד חברה שהשגתי השנה. ולמעשה אני חולה כבר כמה ימים ואיבדתי את הקול שלי (אני קצת בחרדות שהוא לא יחזור, אז תתפללו בשבילי, כי אני כבר ארבעה ימים בלעדיו) אז אני מוציאה את עצמי קצת בכוח כי יודעת שאתבאס בענק אם אעביר את הערב הזה לבד בבית.

בסוף 2021 כתבתי בפוסט שאני מאחלת לעצמי לקרוא את הפוסט של 2022 ולחייך. בסוף 2022 אני מפסיקה עם הבולשיט וההתנצלויות, אני מאחלת לעצמי על אמת – חברויות טובות, משפחה אוהבת, אוכל טעים, הרבה יין, שהקול שלי יחזור אליי ושיגיע כבר האחד שלי שארצה להזדקן איתו ולהביא לו מיליון ילדים, אבל נתפשר על שלושה. שמישהו יכשף אותי בכישוף של ליאור וקטיה, גם אני רוצה.